מאיפה בכלל מגיע הורמון הגדילה?

הורמון הגדילה משוחרר מבלוטת יותרת המוח אשר ממוקמת בבסיס המוח, כתגובה למספר מצבים מורכבים. נדבר רק על אלו הנקשרים לבניית שריר ושריפת שומן.

באופן כללי, כשבע עשיריות המיליגרם של הורמון גדילה משוחררות באופן טבעי מבלוטת יותרת המוח במהלך 24 שעות. כ-50% מכמות זו משוחררת בארבע השעות הראשונות של השינה. היתרה משוחררת כתגובה למגוון גירויים, כמו:
1. טמפרטורת גוף גבוהה
2. רמות גלוקוז נמוכות בדם
3. צריכת חומצות אמינו ספציפיות
4. פעילות פיזית
5. גביהה

למרות שהשינה היא המגרה העיקרי של הורמון הגדילה, פעילות גופנית היא המגרה השני החזק ביותר. למעשה, רמות הורמון הגדילה מגיעות לשיא במהלך פעילות גופנית ולא במהלך שינה. כמות הורמון הגדילה המופרשת במהלך פעילות גופנית מושפעת על ידי מספר גורמים:
1. רמת הכושר הגופני
2. עוצמת הפעילות הגופנית
3. כמות תפוקת הכוח של השרירים

בעיה נוספת היא שככל שאנו מתבגרים גופנו מפריש כמויות קטנות יותר של הורמון גדילה. הפרשת הורמון הגדילה מתחילה לרדת באוכלוסיה הבוגרת הבריאה בין הגילאים 20-30. אפקט זה משויך להזדקנות בלבד והינו כנראה תוצאה של ליקוי במנגנוני השחרור אשר שולטים בשחרור הורמון גדילה, ולא בליקוי ביצור או באחסון של ההורמון ביותרת המוח.

מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי צ'לו צדיק ותועדו במגזין לחילוף חומרים אנדוקריני קליני, מראים שרמות הורמון הגדילה (GH) מגיעות לשיא בסביבות גיל 20 וצונחות באופן מהיר בסביבות גיל 40. משלב זה הרמה קרובה לאפס. אך בעת נתיחת גופות של בני 80, נמצא שבלוטות יותרת המוח שלהם מלאות בהורמון גדילה.

במילים אחרות, גופנו ממשיך לייצר כמויות גדולות של הורמון גדילה, אך ככל שאנו מזדקנים איננו מסוגלים להפריש כמויות כה גדולות לתוך מחזור הדם. מחקר חשף שההפרשה היומית של הורמון הגדילה פוחתת באופן יציב מגיל ההתבגרות עד סביבות גיל 40, ובסופו של דבר יורדת לרמות שקשה לזהות כשאנו מגיעים לגיל 60.

נמצא גם שאנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית ומשקלם הוא 20% מעל משקל הגוף הרצוי לגילם יסבלו מגדילה לקויה. אפקט זה הינו נפרד לחלוטין מזה הנגרם על ידי הזדקנות בלבד. למרבה המזל התגלה גם שרמות הורמון הגדילה יחזרו לתחום הנורמאלי כשמשקל הגוף יחזור לתחום הרצוי.